Review and Debate on Bari Weiss’s 'How to Fight Anti-Semitism' 2021


abraham Weizfeld PhD
 

Review and Debate on Bari Weiss’s

How to Fight Anti-Semitism

https://www.penguinrandomhouse.com/books/616727/how-to-fight-anti-semitism-by-bari-weiss/

2021

 

2022-03-01

 

By Dr abraham Weizfeld Phd

[ Ivrit follows here ]

 

 

            To take on a struggle to oppose and defeat Antisemitism it would have been à priori to adopt the Jewish Bund’s history beginning in 1897 that culminated in the Partisan Resistance against the Nazi occupation of the USSR (Union of Soviet Socialist Republics – to remind one of its foundations). But this is not to be since Weiss only seeks to overcome the Anti-Zionist critique of the Zionist Nation-State enterprise byt the Anti-war Left and the Jewish-American opposition that is now 25% Anti-Zionist and Anti-Apartheid and not the 5% that is claimed in this book.

            Nonetheless Weiss is obliged to refer to the Jewish Bund, if only to dismiss it as irrelevant, even though Zionism is discredited, even by Amnesty International.

 

            Here is the only reference made to the Jewish Bund;

 

And yet it's easy to make the intellectual case that anti Zionism and anti-Semitism are distinct.

First, there is a long history of anti-Zionist Jews. Anti Zionist Jews today point most readily (and proudly) to the Bund, which emerged in Russia in 1897, the same year that Theodor Herzl formed the World Zionist Organization. Herzl's solution to the Jewish plight was Jewish self-determination. The socialists of the Bund begged to differ. The way to address Europe's rampant anti-Semitism was not running away to the Middle East, the Bund argued, but staying put and joining together with the working class in solidarity.

The Bund and the world they defended no longer exists. Yet their ideas - ideas that, unlike Zionism, were not able to save Jews from systematic oppression or mass murder - are today being taken up once again. The crucial difference, of course, is that when the Bund opposed Israel in early-twentieth-century Russia, the state did not actually exist. Nor did the group know of the bloodletting that Hitler would unleash on Europe. And yet despite the lessons of history, various left-wing groups, some primarily populated by Jews, continue to oppose the existence of the Jewish state. [1]

 

            To reply to this direct reproach made to the existing Jewish Socialist Bund activists of today, one may begin by pointing out the continuing presence of the Jewish Bund in various formats, including our activist Anti-Zionist movement the Jewish Socialist Bund < https://Jewish-Socialist-Bund.net/ >, the North American Bundist Chapters of the Workers’ Circle, the Yiddishkeit Chapter of Melbourne, Australia and others like the Jewish refugee organisation of Toronto, the Warszawa-Lodz Mutual Benefit Society. There, the Jewish survivors of the Warsaw and Lodz Ghettos came together by political affinity with the Jewish Bund, which had worked to save the refugees from Warsaw into Russian forests and so becoming Partisans, as in the case of my mother’s brother Myer Goldseider. My own existence as a Bundist from birth is not to be denied either, especially since my perspective is now codified in the Anti-Zionist doctoral Thesis I completed, and which was accepted by the Université du Québec à Montréal despite vigorous Zionist opposition.

            It is necessary though to consider the nature of an argument that the idea no longer exists because the originator/s no longer live/s. As such, all human history and thought are no longer of value. In the Jewish-Judaic context to make such an argument is to be considered a kind of pathetic logic. Such an argument is though closely related to Weiss’s follow-up which is that the Jewish Bund had no idea of what was coming from the Nazis and should have run away. This is a display of blatant self-deception since what actually occurred is that the Bundist did organise a way to run-away to the USSR while the Zionists had no means to bring the Ashken’azi European population to Palestine, except for a few pro-Zionists from Germany and Hungary, namely 60,000 German Zionists and some 1,400 Hungarian Zionists. This argument turns around the actual course of events.

            The second layer of the Weiss argument is that since the Jewish Bund could not stop Nazism from developing then it has lost its credibility politically. Zionism considered and still considers that the struggle against Antisemitism to be futile as this racist national chauvinism is permanently ingrained in Occidental and now Oriental political culture. This defeatist perspective is based in the assumption of the non-transitory nature of capitalism which generates such Antisemitism as an ideological defence against socialist revolution.

            Another layer to this illogical onion is the subtle relief that the Jewish Bund was so devasted by the Nazis, as this seemingly eliminates the credible opposition to Zionism, or Marxism for that matter, in other similar sectarian responses.

            Knowing that the Jewish Bund disturbs the Zionist rationale with reason, Weiss and Zionism in general, resort to the final argument that is thus considered crucial; that the Zionist State exists and furthermore that it exists as a Jewish Nation-State. This is considered to be self-determination or rather this is what self-determination is considered to be and nothing else. This overcomes the initial Anti-Zionist argument that Zionism was idealist and could not achieve its objective. This major change in the treatment of the Ashken’azim is largely due to the matter of what had to be done with the Jewish refugees of the Nazi Holocaust. Since the Western hemisphere of countries were not interested in taking in Jewish refugees, unless obliged under law for family unification purposes. Likewise, the Stalinist programme of assimilation was negated by the subsequent purges, executions and detentions tht targeted Jewish comrades more than any other. There were no proposals for Jewish National-Cultural-Territorial Autonomy and the Jewish survivors knew better than to ask even, even though there should have been.

Basically, the Zionist argument’s credible here rests upon a Hegelian method of thinking, which considers only that which is real to be rational since that is the natural development of things. The real is rational and accordingly the reason why the Zionist movement, in both its political wings of Right and Left gave up the struggle against Nazism. Instead, it sought to take advantage of the conditions to secure its own survival while abandoning the boycott of Germany in order to defeat the nescient Nazi State. This is of course the abandonment of the European Jewish Ashken’azim to their fate under Nazism. While irrational this was also the strategy of the British Crown and State which sought to appease Nazism. Stalinist Russia did as well, to its own savage disaster.

Incoherent though it is, Zionism argues that since it was the only avenue of security after the Holocaust, that it was so before the Holocaust as well. The fatal assumption here is that while Zionism formed a Nation-State of its own as a recourse to Fascism, this offered no guarantee that such a State would be respected by Fascism itself, even while it adopts the same concept of national social purity. Without the defeat of Fascism, the Jewish communities of Palestine would have been exterminated, nonetheless. The only consideration to be made here is what was done to oppose Fascism by the Zionist movement – the answer is not much and then only when there was no other choice to be made in Warsaw with the resistance of 1943, the first major opposition to the advance of Nazi Germany.

When Weiss refers to “the Jewish state’, one wonders who she would reconcile with the presence of a majority of Jewish people who live in the United States of America. There is no possible correspondence between the concept of a ‘Jewish State, and the liberal notion of a secular pluralist State instead. To support or want both at the same time is obviously contradictory. The position of Jewish-Americans who support the Jewish Nation-State find themselves in contradiction to their own existence and undermines their legitimacy in the pluralist civil society due to the claim to exclusivity and national chauvinism.

How can the right to self-determination be claimed when such self-determination by the White Supremacist base also asserts its claim to the very same right in tht context where a majority of Jewish people are actually living and choose to live. Whose self-determination then counts in either case, the USA or Palestine. The alliance with USA’s Christian Zionist sentiment by the Zionist State and its movement internationally is thus built on the premise of the exclusion of the Jewish people itself and so cont4adicts Jewish self-determination in any case.

Self-determination turns against itself in such circumstances and is found to be lacking. The problem being that one given case for self-determination may very well contradict the claim to self-determination by another, as in the case of the Palestinian struggle for freedom against the Zionist State. To maintain the Right of Self-Determination, it is necessary to take into consideration such a Right to be universal and not exclusive. Such a Right can thus only be exercised as a Right in reciprocity to any other such Right to Self-Determination. It is Reciprocity that is the Principle and not Self-Determination alone.

This is how a resolution of the ongoing civil war against the Palestinians under Occupation will be achived with the Federation of Palestinian and Hebrew Nations based in the Jewish Bundist concept of National-Cultural Autonomy (see the book:

< https://www.academia.edu/38380122/The_Federation_of_Palestinian_and_Hebrew_Nations 

https://www.cambridgescholars.com/product/978-1-5275-1313-6   >

 

All in all, it must be said that while Zionism offers the same old, same old system of Nation-States which led to the destruction of Jewish European civilization, it becomes necessary to overcome the limitations of the State sponsored security as a Nation-State to become a Federation of Federations based in Constitutional provisions for reciprocal self-determination by means of Constituent Assemblies - rather than the liberal democratic State and its social rights accorded to the individual but none to the various national minorities inherent to Civil Society. The plight of the nationalities in Civil Society is the Fourth World of oppression by the First World, in the First World. This internal imperialism is most evident in the status of the First Nations left to their misery on reservations in the USA without political rights or resources. The Black Nation is also of the Fourth World.

The United Front of such nationalities, including the Jewish nationality, provides the critical mass to overcome the White Supremacist Nation-State rooted in the European working-class aristocracy of labour with its privileges. The House slaves of today.

It is interesting that the influence of the Jewish Bund has extended into the center of attention by the Zionist ideologues such as Bari Weiss. Yes, we are “various left-wing groups, some primarily populated by Jews, continue to oppose the existence of the Jewish state” because Zionism merely accepts Antisemitism as such even while its allies are building its forces based in Antisemitism and because Zionism plays into the hands of Antisemitism by providing examples of Jewish practice that are easily accepted as morally reprehensible. The identification of the Jewish People with the Zionist State also provides a pretext to portray all Jewish people in the same light. The terms Israel and Israelis have been foisted as being identical to being Jewish and as such all hostility to the Zionist enterprise falls on the head of Jewish people everywhere. Whereas previously even one Jewish act in disrepute provided sufficient motivation for Antisemitic pogroms for some decades, it is now the grand Zionist project that is being substituted for the Jewish identity with its consequent loss of credibility allowing some to consider that Antisemitism is merely the consequence of the Jewish People’s own national character and actions. This is a phenomenon of both the Right and the Left tendencies. And this is of course also found in the thinking of the young Karl Marx, which he never discounted.

The intersectionality of the Jewish Bund seeking a working-class United Front has become a common perspective of developing Post-Marxism and Post-Leninist currents of thought. Third-Worldism applied to the First World recognizes the oppression of the national minorities on top of the class oppression, nationalities that are predominantly affected being the less privileged layers of the working-class. This also recognizes the oppressed nationalities in the lower castes of the middle and upper classes as well. This demonstrates that class privileges cannot insulate the oppressed nationalities from their fate in the combined class and national stratification, even in the liberal States.

 

Considering that the faculty and intellectuals had already been denounced by Bari Weiss for possibly holding Anti-Zionist views, I should add that in the particular reference here following it would seem that this is directed to myself, holding a PhD (Doctor of Philosophy), as mentioned by Weiss [2] ;

Neo-Nazis, in a way, are easy. We know they wish us dead. Anti-Semites with PhDs, the ones who defend their bigotry as enlightened thinking are harder to fight.

Other Jewish dissidents denounced are either faculty or lawyers, so the only PhD evident is me. To be associated with Neo-Nazis, being a second generation Holocaust refugee, in such a  manner, is irrational to say the least and defamatory otherwise. It should be noted as well that this snipit of venom was placed apart from the description of the Jewish Bund for fear of contradicting oneself, since it is claimed that the Jewish Bund no longer exists. We are the Jewish Bund and we emerge from the deprived and censored underground of the Jewish political culture.

 

            The Zionist American Jewish mind is assimilated to the extent even to the point of externalizing the Holocaust, since it did not directly confront their own self-interest. As such to insult one who is from a survivor refugee family, is to adopt the national chauvinism of the White Supremacist USA, together with the Protestant-inspired assimilated mentality of Zionism.

 

AW

 

[ Ivrit follows here ]

 

Dr abraham Weizfeld

Phd UQÀM,  MA York U.,  BSc UdeW

saalaha@...

514 284 66 42  Montréal

514 235 7187 Mobile

+970 (0)569 538 169 Nablus, Palestine

 

The Federation of Palestinian and Hebrew Nations

https://www.academia.edu/38380122/The_Federation_of_Palestinian_and_Hebrew_Nations 

https://www.cambridgescholars.com/product/978-1-5275-1313-6 

 

Nation,  Society  and the State :

the reconciliation  of  Palestinian and  Jewish Nationhood

 

http://www.archipel.uqam.ca/7308/1/D2843.pdf

 

http://bookstore.authorhouse.com/Products/SKU-000425888/NATION--SOCIETY--AND--THE-STATE.aspx

 

https://www.academia.edu/40349204/VOLUME_I_-_SECOND_EDITION_THESIS_NATION_SOCIETY_AND_THE_STATE

 

https://www.academia.edu/40349264/VOLUME_TWO_SECOND_EDITION_THESIS_-_METHODOLOGY_OF_NATIONAL_IDENTITY

 

 

https://independent.academia.edu/AbrahamWeizfeld

 

Skype/Yahoo/Twitter/YouTube : eibieman

 

FaceBook : Abraham Weizfeld

 

 

 

 


 

 

סקירה ודיון על בארי וייס של

כיצד להילחם נגד סמיטיזם

https://www.penguinrandomhouse.com/books/616727/how-to-fight-anti-semitism-by-bari-weiss/

2021

 

2022-03-01

 

מאת ד"ר אברהם ויצפלד Phd

 

 

          כדי להתמודד עם מאבק להתנגד ולהביס את האנטישמיות, היה זה א-לפני לאמץ את ההיסטוריה של הבונד היהודי החל משנת 1897, שהגיעה לשיאה בהתנגדות הפרטיזנית נגד הכיבוש הנאצי של ברית המועצות (איחוד הרפובליקות הסובייטיות הסוציאליסטיות – להזכיר לאחד מיסודותיו). אבל זה לא יהיה מכיוון שוייס רק מבקש להתגבר על הביקורת האנטי-ציונית על מפעל הלאום-מדינת הציוני על ידי השמאל האנטי-מלחמתי והאופוזיציה היהודית-אמריקאית שכיום היא 25% אנטי-ציונית ואנטי-אפרטהייד ולא על 5% הנטענים בספר זה.

          עם זאת, וייס מחויב להתייחס לבונד היהודי, ולו רק כדי לפטור אותו כלא רלוונטי, למרות שהציונות מופללת, אפילו על ידי אמנסטי אינטרנשיונל.

 

          הנה ההתייחסות היחידה לבונד היהודי;

 

ובכל זאת קל לטעון אינטלקטואלית שאנטי-ציונות ואנטישמיות הן ברורות.

 ראשית, יש היסטוריה ארוכה של יהודים אנטי-ציונים. יהודים אנטי-ציוניים מצביעים היום (בגאווה) על  הבונד, שהופיע ברוסיה בשנת 1897, באותה שנה שבה הקים תיאודור הרצל את ההסתדרות הציונית העולמית.  הפתרון של הרצל למצוקה היהודית היה הגדרה עצמית יהודית. הסוציאליסטים של הבונד התחננו לחלוק על כך. הדרך להתמודד עם האנטישמיות המשתוללת באירופה לא הייתה לברוח למזרח התיכון, טען הבונד, אך נשאר במקום ומתאחד עם מעמד הפועלים כאות הזדהות.

בונד והעולם שהם הגנו עליו כבר לא קיימים. עם זאת, רעיונותיהם -  אידס שבניגוד לציונות, אינם מסוגלים להציל יהודים מדיכוי שיטתי או רצח המוני - הם היום נלקחים שוב. ההבדל המהותי, כמובן, הוא שכאשר הבונד התנגד לישראל בתחילת המאה העשרים ברוסיה, המדינה לא הייתה קיימת בפועל. הקבוצה גם לא ידעה על הקזת הדם שהיטלר ישחרר על אירופה. ועדיין, למרות לקחי ההיסטוריה, קבוצות שמאל שונות, חלקן מאוכלסות בעיקר ביהודים, ממשיכות להתנגד לקיומה של המדינה היהודית.  כדי להשיב לנזיפה ישירה זו של פעילי הבונד הסוציאליסטים היהודים הקיימים של ימינו, ניתן להתחיל בהצבעה על המשך נוכחות הבונד היהודי בפורמטים שונים, כולל התנועה האנטי-ציונית הפעילה שלנו הבונד הסוציאליסטי היהודי https://Jewish-Socialist-Bund.net/  , הפרקים הבונדיסטיים הצפון אמריקאיים של מעגל הפועלים, פרק היידישקייט במלבורן, אוסטרליה ואחרים כמו ארגון הפליטים היהודי של טורונטו, האגודה לתועלת הדדית של ורשווה-לודז'. שם הניצולים היהודים של גטאות ורשה ולודז' התאגדו בזיקה פוליטית לבונד היהודי, שפעל להצלת הפליטים מוורשה ליערות רוסיים כדי להפוך לפרטיזנים, כמו במקרה של אחיה של אמי, מאייר גולדסיידר. גם קיומי כבונדיסט מלידה אינו מתכחש, במיוחד לאור העובדה שנקודת המבט שלי מקודדת בתזה האנטי-ציונית שסיימתי, ואשר התקבלה על ידי התאחדות קוויבק א-מונטריאל למרות התנגדות ציונית נמרצת. עם זאת, יש לקחת בחשבון את טבעו של טיעון שהרעיון כבר לא קיים מכיוון שהיוזם/ים כבר לא חי/ים. ככזה, כל ההיסטוריה והמחשבה האנושית כבר אינן בעלות ערך. בהקשר היהודי-יהדותי כדי לטעון טיעון כזה ייחשב למעין היגיון פתטי. טענה כזו קשורה קשר הדוק למעקב של וייס, שהוא שלבונד היהודי לא היה מושג מה מגיע מהנאצים והיה צריך לברוח. זוהי מפגן של הטעיה עצמית בוטה שכן מה שקרה בפועל הוא שהבונדיסטים אכן ארגנו דרך לברוח מברית המועצות בעוד שלציונים לא היו אמצעים להביא את האוכלוסייה האירופית האשכנזית לפלשתינה, למעט כמה פרו-ציונים מגרמניה והונגריה, כלומר 60,000 ציונים גרמנים וכ-1,400 ציונים הונגרים. טיעון זה הופך את מהלך האירועים בפועל. השכבה השנייה של הטיעון של וייס היא שמכיוון שהבונד היהודי לא הצליח למנוע מהנאציזם להתפתח אז הוא איבד את אמינותו פוליטית. הציונות נחשבת ועדיין סבורה שהמאבק באנטישמיות הוא חסר תועלת שכן השוביניזם הלאומי הגזעני הזה טבוע באופן קבוע בתרבות הפוליטית האוקסידנטלית וכעת המזרחית. נקודת מבט תבוסתנית זו מבוססת על ההנחה של האופי הלא חולף של הקפיטליזם המייצר אנטישמיות כזו כהגנה אידיאולוגית מפני המהפכה הסוציאליסטית נדבך נוסף לבצל הלא הגיוני הזה הוא ההקלה העדינה שהבונד היהודי היה כה סוטה על ידי הנאצים, שכן הדבר מבטל לכאורה את ההתנגדות האמינה לציונות, או למרקסיזם לצורך העניין, בתגובות עדתיות דומות אחרות. בידיעה שהבונד היהודי מפריע לרציונל הציוני בהיגיון, וייס והציונות בכלל, נוקטים בטיעון הסופי שנחשב מכריע; שהמדינה הציונית קיימת יתר על כן שהיא קיימת כמדינת לאום יהודית. זה נחשב להגדרה עצמית או ליתר דיוק זה מה שהגדרה עצמית נחשבת ולא שום דבר אחר. זה מתגבר על הטענה האנטי-ציונית הראשונית שהציונות אידיאליסטית ולא יכולה להשיג את מטרתה. שינוי משמעותי זה בטיפול באשכנזים נובע במידה רבה מה היה צריך לעשות עם הפליטים היהודים של השואה הנאצית. מאחר שחצאי המדינות המערביות לא היו מעוניינות בקליטת פליטים יהודים, אלא אם כן התחייבו על פי חוק למטרות איחוד משפחות. כמו כן, תוכנית ההתבוללות הסטליניסטית נשללה על ידי הטיהורים, ההוצאות להורג והמעצרים הבאים נגד חברים יהודים יותר מכל דבר אחר. לא היו הצעות לאוטונומיה לאומית-תרבותית-טריטוריאלית יהודית והניצולים היהודים ידעו טוב יותר מאשר לשאול אפילו, למרות שהיה צריך להיות. בעיקרון, הטיעון הציוני אמין כאן נשען על שיטת חשיבה הגליאנית, הרואה רק את מה שהוא אמיתי להיות רציונלי שכן הוא ההתפתחות הטבעית של הדברים. האמיתי הוא רציונלי ובהתאם לכך הסיבה לכך שהתנועה הציונית, הן כנפיה הפוליטיות של ימין והן של השמאל, ויתרה על המאבק בנאציזם. במקום זאת, היא ביקשה לנצל את התנאים כדי להבטיח את הישרדותה תוך נטישת החרם על גרמניה כדי להביס את המדינה הנאצית הנתונה. זוהי כמובן ההסתה של האשכנזים היהודים האירופאים לגורלם תחת הנאציזם. למרות שזה לא הגיוני זו הייתה גם האסטרטגיה של הכתר והמדינה הבריטית שביקשו לפייס את הנאציזם. רוסיה הסטליניסטית עשתה גם כן, לאסון הפראי שלה.

הציונות טוענת כי מאחר שזו הייתה שדרת הביטחון היחידה לאחר השואה, כך היה גם לפני השואה. ההנחה הגורלית כאן היא שבעוד שהציונות הקדימה את מדינת ניטון משלה כמפלט לפשיזם, הדבר לא הציע שום ערובה לכך שמדינה כזו תכובד על ידי הפשיזם עצמו, גם אם היא מאמצת את אותו מושג של טוהר חברתי לאומי. ללא תבוסת הפשיזם, הקהילות היהודיות בפלסטין היו מושמדות. השיקול היחיד שניתן לעשות כאן הוא מה שנעשה כדי להתנגד לפשיזם על ידי התנועה הציונית התשובה היא לא הרבה ואז רק כאשר לא הייתה ברירה אחרת לעשות בוורשה עם ההתנגדות של 1943, ההתנגדות הגדולה הראשונה לקידום גרמניה הנאצית. כשוייס מתייחסת ל"מדינה היהודית", אפשר לתהות את מי היא תתפייס עם נוכחותם של רוב היהודים שחיים בארצות הברית של אמריקה. אין אפשרות להתאים בין המושג 'מדינה יהודית', לבין הרעיון הליברלי של מדינה פלורליסטית חילונית במקום. לתמוך או לרצות את שניהם בו זמנית הוא ללא ספק סותר. עמדתם של יהודים-אמריקאים התומכים במדינת הלאום היהודית עומדת בסתירה לקיומם ומערערת את הלגיטימיות שלהם בחברה האזרחית הפלורליסטית בשל הטענה לבלעדיות ולשוביניזם לאומי.

 

כיצד ניתן לטעון את הזכות להגדרה עצמית כאשר הגדרה עצמית כזו על ידי בסיס העליונות הלבנה טוענת גם היא את טענתה לאותה זכות בדיוק בהקשר שבו רוב היהודים למעשה חיים ובוחרים לחיות. שההגדרה העצמית שלו נחשבת אז בכל מקרה, ארה"ב או פלסטין. הברית עם הסנטימנט הציוני הנוצרי של ארה"ב על ידי המדינה הציונית ותנועתה בעולם בנויה אפוא על הנחת היסוד של הדרת העם היהודי עצמו ולכן מכל מקרה מבססת את ההגדרה העצמית היהודית. מרתעה עצמית פונה נגד עצמה בנסיבות כאלה ונמצאת חסרה. הבעיה היא שבמקרה אחד שניתן להגדרה עצמית עשוי בהחלט לסתור את הטענה להגדרה עצמית של אחר, כמו במקרה של המאבק הפלסטיני לחופש נגד המדינה הציונית. כדי לשמור על זכות ההגדרה העצמית, יש לקחת בחשבון זכות כזו להיות אוניברסלית ולא בלעדית. לפיכך, זכות כזו יכולה להיות מיושרת רק כ זכות הדדיות לכל זכות אחרת להגדרה עצמית. ההדדיות היא העיקרון ולא הדטרמינטון העצמי בלבד. כך תתקבל החלטה על מלחמת האזרחים המתמשכת נגד הפלסטינים תחת הכיבוש, כאשר פדרציית המדינות הפלסטיניות והעבריות תתבסס על התפיסה הבונדיסטית היהודית של אוטונומיה לאומית-תרבותית (ראו בספר:

< https://www.academia.edu/38380122/The_Federation_of_Palestinian_and_Hebrew_Nations 

https://www.cambridgescholars.com/product/978-1-5275-1313-6   >

 

בסך הכל, יש לומר כי בעוד הציונות מציעה את אותה מערכת ישנה וישנה של מדינות לאום שהובילה להשמדת הציוויליזציה האירופית היהודית, יש צורך להתגבר על מגבלות הביטחון בחסות המדינה כמדינת לאום כדי להפוך לפדרציה של פדרציות המבוססות על עצמאות חוקתית להגדרה עצמית הדדית באמצעות אסיפות חוקתיות, במקום המדינה הדמוקרטית הליברלית ומגבלותיה שהוענקו ליחיד, אך אף אחת מהן למיעוטים הלאומיים השונים הטבועים בחברה האזרחית. מצוקת הלאומים בחברה האזרחית היא העולם הרביעי של דיכוי העולם הראשון, בעולם הראשון. אימפריאליזם פנימי זה ניכר ביותר במעמדן של האומות הראשונות שנותרו לאומללותן על מילואים ללא זכויות פוליטיות או משאבים. האומה השחורה היא גם העולם הרביעי בארה"ב. החזית המאוחדת של לאומים כאלה, כולל הלאום היהודי, מספקת את המסה הקריטית כדי להתגבר על מדינת הלאום העליונה הלבנה המושרשת באצולה האירופית של העבודה עם זכויות היתר שלה. עבדי הבית של היום. מעניין שהשפעת הבונד היהודי הגיעה למרכז תשומת הלב של האידיאולוגים הציונים כמו בארי וייס. כן, אנחנו "קבוצות שמאל שונות, חלקן מאוכלסות בעיקר על ידי יהודים, ממשיכות להתנגד לקיומה של המדינה היהודית" משום שהציונות מקבלת את האנטישמיות ככזו גם כאשר בעלות בריתה בונות את כוחותיה המבוססות על אנטישמיות ומכיוון שהציונות משחקת לידי האנטישמיות על ידי מתן דוגמאות לפרקטיקה של ישו המקובלות בקלות כגמול מוסרי. זיהוי העם היהודי עם המדינה הציונית מקדם גם תירוץ לרתוח את כל היהודים באותו אור. המונחים שישראל וישראלים נחשבו זהים להיותם יהודים וככאלה כולם מארחים את המפעל הציוני נופלים על ראש העם היהודי בכל מקום. בעוד שבעבר אפילו מעשה יהודי אחד שנודע לשמצה סיפק מוטיבציה מספקת לפוגרומים אנטישמיים במשך כמה עשורים, כעת זהו הפרויקט הציוני הגדול המוחלף בזהות היהודית באובדן האמינות שלו, מה שמאפשר לחלקם לחשוב שהאנטישמיות היא רק תוצאה של אופיו ומעשיו הלאומיים של העם היהודי. זוהי תופעה של נטיות הימין והשמאל. זה כמובן נמצא גם בחשיבה של קרל מרקס הצעיר, שהוא מעולם לא הנחה

 

            הצטלבותו של הבונד היהודי המחפש חזית מאוחדת ממעמד הפועלים הפכה לפרספקטיבה משותפת של התנועות הפוסט-מרקסיסטיות והפוסט-לניניסטיות המתפתחות. העולם השלישי המיושם על העולם הראשון מכיר בדיכוי המיעוטים הלאומיים בנוסף לדיכוי המעמדי המשפיע בעיקר על השכבות הפחות מיוחסות של מעמד הפועלים. זה גם מכיר את הלאומים המדוכאים במעמדות הנמוכים של המעמד הבינוני והמעמד הגבוה גם כן. זה ממחיש שזכויות מעמדיות אינן יכולות לבודד את הלאומים המדוכאים מגורלם במעמד וברדידים הלאומיים, אפילו במדינות הליברליות. בהתחשב בכך שהסגל והאינטלקטואלים כבר הוקעו על כך שהם מחזיקים בדעות אנטי-ציוניות, עלי להוסיף כי בהתייחסות הספציפית כאן בעקבותיה נראה כי זה מכוון לעצמי, מחזיק דוקטורט (דוקטור לפילוסופיה) כפי שהוזכר על ידי וייס ; ניאו-נאצים, במובן מסוים, הם קלים. אנחנו יודעים שהם היו רוצים שנמות. אנטישמים עם דוקטורטים, אלה שמגנים על הגזענות שלהם כחשיבה נאורה קשה יותר להילחם. מתנגדי משטר יהודים אחרים הם אנשי סגל או עורכי דין, כך שהדוקטורט היחיד הוא אני. לקשר אותי לניאו-נאצים, להיות דור שני לפליט שואה, באופן כזה, זה לא הגיוני בלשון המעטה ומשמיץ אחרת. המוח היהודי-אמריקאי הציוני מתבולל עד כדי החצנת השואה, שכן הוא לא התעמת ישירות עם האינטרס העצמי שלהם. ככזה להעליב את מי שהוא ממשפחת פליטים ניצולה, הוא לאמץ את השוביניזם הלאומי של ארה"ב העליונות הלבנה יחד עם המנטליות הטמעה בהשראת הפרוטסטנטים של הציונות.

 

            יצוין גם כי חיתוך ארס זה הונח בנפרד מתיאור הבונד היהודי מחשש לסתירה, שכן נטען כי הבונד היהודי אינו קיים עוד. אנחנו הבונד היהודי ואנחנו יוצאים מהמחתרת המקופחת והמצונזרת של התרבות הפוליטית היהודית

 

 

 

Dr abraham Weizfeld

Phd UQÀM,  MA York U.,  BSc UdeW

saalaha@...

514 284 66 42  Montréal

514 235 7187 Mobile

+970 (0)569 538 169 Nablus, Palestine

 

The Federation of Palestinian and Hebrew Nations

https://www.academia.edu/38380122/The_Federation_of_Palestinian_and_Hebrew_Nations 

https://www.cambridgescholars.com/product/978-1-5275-1313-6 

 

Nation,  Society  and the State :

the reconciliation  of  Palestinian and  Jewish Nationhood

 

http://www.archipel.uqam.ca/7308/1/D2843.pdf

 

http://bookstore.authorhouse.com/Products/SKU-000425888/NATION--SOCIETY--AND--THE-STATE.aspx

 

https://www.academia.edu/40349204/VOLUME_I_-_SECOND_EDITION_THESIS_NATION_SOCIETY_AND_THE_STATE

 

https://www.academia.edu/40349264/VOLUME_TWO_SECOND_EDITION_THESIS_-_METHODOLOGY_OF_NATIONAL_IDENTITY

 

 

https://independent.academia.edu/AbrahamWeizfeld

 

Skype/Yahoo/Twitter/YouTube : eibieman

 

FaceBook : Abraham Weizfeld

 

           

 

 



[1]           Bari Weiss, How To Fight Anti-Semitism, Crown Trade Paperback Edition, 2021, Penguin Random House, New York, p 101, (Winner of the National Jewish book award).

[2]           Op Cit, Weiss, p 101

Join marxmail@groups.io to automatically receive all group messages.