אי אפשר להיאבק למען שוויון בלי להילחם בכיבוש.

אלק יפרמוב

 26 דצמבר 2022.

דמיינו את היום שאחרי סיום הכיבוש. ישראל נסוגה משטחי הגדה, התנחלויות פונו, הארץ חולקה. השבר הרעיוני והקיומי שיחווה הימין בתהליך הזה יאלץ להתכנס לחשבון נפש אידאולוגי שעשוי להמשך זמן רב. הימין יידרש להמציא את עצמו מחדש ולחשוב מה המוצר הבא שהוא מגיש לציבור בישראל, כי בלי הנוכחות הישראלית בשטחים לאידיאולוגיה שלו אין אפיק יישומי.

המחנה שסיים את הבחירות האחרונות בניצחון סוחף הגיש לציבור שני מוצרים: עליונות יהודית וכוח. יש לא מעט הבדלים בין ארבע המפלגות שמרכיבות את הגוש, ומצביעים רבים מהשוליים ה"רכים" שלו אף עשויים לתפוס עצמם ליברלים ולתמוך בזכויות להט"ב. ובכל זאת, 2.3 מיליון אזרחים, בעצם הצבעתם למפלגות גוש הימין הדתי-משיחי, הניחו את שאר הנושאים בצד ונתנו עדיפות לתפיסת העליונות היהודית. בסוף, זה הנושא שגבר בחשיבותו על שאר השיקולים. לכן אפשר לטעון שתפיסת העליונות היהודית היא שזכתה ב-64 מנדטים והיא התפיסה השלטת כיום בישראל.

הכיבוש הוא הביטוי המובהק ביותר של תפיסת העליונות היהודית, והוא ליבת הקיום של הימין בישראל. אין ימין בלי כיבוש. ההצדקות לכך יכולות להיות דתיות-משיחיות או פסבדו-ביטחוניות, אך כולן מתכנסות למסקנה אחת: העליונות היהודית צריכה שטח ואוכלוסייה ליישם בהם את עצמה, וויתור עליהם יהווה פגיעה קשה בה. לא במקרה שמים אנשי העליונות היהודית את כל כובד משקלם דווקא על הנושא הזה במשא ומתן הקואליציוני (השינויים במבנה המינהל האזרחי, לדוגמה). הם מבינים היטב שביצור הכיבוש, הסיפוח והסכסוך האלים מהווה חיזוק של היסודות עליהם ניצב המבנה כולו, שימור המציאות שנותנת תוקף לרעיון.

אבל הכיבוש הוא ביטוי לתפיסה קיימת, שלא עוצרת כשנכנסים חזרה לגבולות הקו הירוק. לאנשי העליונות היהודית יש לראשונה כוח פוליטי וגם כוונה מוצהרת לייבא את פרויקט האפרטהייד שלהם מהשטחים והיוזמות להצעות חוק מפלות מהימים האחרונים מדגימות את זה. הם מתכוונים להפוך את ישראל לדיקטטורה גזענית: מדינה שרודפת מיעוטים, מטמיעה את הגזענות בתוך המערכת החוקתית, שוללת אזרחות מבלתי נאמנים (הגדרה שתורחב בהדרגה), מצמצמת את חירויות הפרט, מצרה את האפשרויות החוקיות להתנגד לשלטון, וטובעת באלימות ובמלחמה מתמדת.

אל מול מציאות כזאת, מתחדד הצורך וגם ההזדמנות להציב חזון שיאתגר את שורשי אידאולוגיית העליונות היהודית, עם שוויון וחופש. אי אפשר למוטט את המבנה מבלי לשלוף ממנו את היסודות, ויסודות העליונות היהודית שוכנים ומקבלים את חיזוקם יום יום מעצם קיומו של המשטר הדכאני בגדה. אי אפשר להיות סמי-ליברליים שצועדים במצעד הגאווה בתל אביב ומקבלים באנחת השלמה שלילת זכויות מוחלטת במרחק שלושים קילומטר משם. מאבק בכיבוש בשטחים הוא הדרך היחידה לתקן גם את מה שקורה ועתיד לקרות בישראל.

מאבק למען שוויון וחופש ומאבק נגד הכיבוש שזורים זה בזה בצורה בלתי ניתנת להפרדה, משום ששלילת זכויות אזרח ממיליוני בני אדם מתנגשת חזיתית עם חזון השוויון והחופש, ומשום שכל עוד בני אדם כלואים במעגל דמים הם לא באמת יכולים להיות חופשיים ומדינתם לא חופשית באמת. אם נשכיל להבין שהחומר הוולקני של מחנה החושך, ואיתו גם המפתח לניצחון עליו, נמצאים בגדה המערבית, אם לא נפחד להפשיל שרוולים ולשכנע בכך את כל מי שתופס עצמו כאזרח במדינה חופשית, אזי ננהל, סוף-סוף, את המאבק הנכון. זהו איננו מאבקם של ארגוני זכויות אדם או ארגוני שלום. זה מאבקו של כל אדם שעדיין לא איבד תקווה להציל את ישראל הדמוקרטית.

הכותב הוא מנהל הפעילות הציבורית ב"שלום עכשיו". היום (שלישי) יתקיים בתל אביב מפגש "כשהשטחים כובשים את ישראל" מטעם הארגון, בשיתוף "הארץ"